הגולש עומר בקאל הוא בן 18 לפני גיוס מראשון לציון.

על המורשת שקינג ג'יימס ישאיר אחריו לאחר שיפרוש נדבר עוד שנים רבות. הילד שגדל בשכונות הקשות באקרון שבאוהיו, בבית עם בעיות כלכליות רבות ונלקח תחת חסותו של מאמנו בבית הספר כשהיה בן 15 ואף עבר לגור בביתו, הטיל מורא על הליגה כמעט מהרגע שנכנס אליה, נער בן 18 שהגיע ישר מהתיכון בתור הפרוספקט הכי מדובר שראינו.

ה-IQ של לברון על המגרש, היכולת שלו לשחק בכל עמדה. מרכז במידת הצורך בעל יכולות פליימייקינג היסטוריות, השחקן היחיד ברשימת ה-top 10 אסיסטים בכל הזמנים שלא משחק בתור גארד, ועמדה 5 בהרכב סמול בול. ה-Durability, היכולת להישאר שנה אחר שנה ברמות הגבוהות ביותר בלי פציעה משמעותית לאורך כל הקריירה והיכולת להגביר את הדומיננטיות ברגעים המכריעים של העונה וקחו בתור דוגמה את הנתון הבא: לברון ג'יימס הוא השחקן הראשון והיחיד להוביל בכל נתון סטטיסטי (נקודות, ריבאונדים, אסיסטים, בלוקים, חטיפות) בסדרת פלייאוף בין כל השחקנים שחלקו את המגרש בשתי הקבוצות. הוא עשה זאת בסדרת הגמר, מול הקבוצה שסיימה את העונה הסדירה במאזן ניצחונות של 9-73. כי היו שחקנים ויהיו שחקנים שידעו להכניס את הכדור לסל ברגעים המכריעים, אבל לשטוף את המגרש בדומיננטיות כזאת עוד לא ראינו.

כל זה הוא רק חלק מהנרטיב שמאפיין את לברון ג'יימס בתור ה-player All-around הטוב ביותר לעשות זאת על מגרש הכדורסל.

הפורוורד, בחירה ראשונה בדראפט 2003, זכה בשלוש אליפויות ובכל אחת מהם הצטיין בסדרת הגמר, הגיע לתשעה גמרים (8 מהם ברציפות (!)), היה ארבע פעמים השחקן הכי חשוב של העונה הסדירה, נבחר למשחק האולסטאר 15 פעמים ברציפות, מלך הסלים של העונה הסדירה, רוקי העונה, השחקן בעל הכי הרבה נקודות בפלייאוף ומקום רביעי בעונה הסדירה, נבחר 15 פעמים לנבחרות ה-all-nba על כל צורותיהן ו-6 בחירות לחמישיות ההגנה, מחזיק בממוצע קריירה בעונה הסדירה של 27.2 נקודות, 7.2 אסיסטים ו-7.4 ריבאונדים (למרות שמעולם לא ירה 27 חיצים, קלט 7 קרשים וחילק 7 ממתקים במשחק אחד), הרשימה עוד ארוכה והיד עוד נטויה.

אך חדי העין שביניכם בוודאי ישימו לב לתואר שחסר ברפרטואר העצום הזה, כמעט כאילו נבנה מדף במיוחד בשבילו בתוך ארון הפרסים אך הוא מעולם לא הגיע, DPOY.

תואר שחקן ההגנה של השנה

לפני שנדבר על המקרה הפרטי של מספר 23, נצטרך להבין כמה דברים על התואר שלהלן ומה ההבדל בעצם בינו לבין חמישיית העונה? בוא נצלול פנימה:

תואר שחקן ההגנה של העונה ב-NBA מוענק מאז שנת 1982-83 לשחקן ההגנתי המצטיין בעונה הסדירה, קבוצת השחקנים שזכו בתואר הם מעין מעגל סגור של פורוורדים וסנטרים אך כמה גארדים יחידי סגולה הצליחו להיכנס למועדון. כמו שניתח הכתב ג'ון שומאן באתר ה-NBA הרשמי, הפרס מוענק לפי קנה מידה רחב יותר מנתונים הגנתיים בסיסיים (חטיפות, בלוקים, דיפלקשנס) שכן אלה מראים את האקטיביות של השחקן בצד ההגנתי והיכולת להגן על הטבעת אך לא מראים לנו את התמונה כולה, שכן בכדי להבין כיצד נמדדת יעילות הגנתית נכנסים לסיפור נתונים מורכבים יותר כמו:

• ההבדל בין ההתמודדות ההגנתית של הקבוצה עם השחקן על המגרש לעומת ההתמודדות בלעדיו.
• כמה מהקליעות שסופגת הקבוצה מגיעות מתחת לסל כשאותו שחקן על הפרקט לעומת הזמן שהוא לא, שכן היכולת למנוע את אותן זריקות מלכתחילה היא מעלה הגנתית חשובה.
• האחוזים שהקבוצה היריבה קולעת מול השחקן בצבע והאחוזים שהשחקן היריב קולע בהן כשאותו שחקן מדובר הוא המגן הקרוב ביותר.

התואר נקבע על ידי קולות חבר בוחרים המורכב מ-124 אנשי תקשורת ברחבי ארצות הברית וקנדה, זהה לשיטת ההצבעה ל-MVP ומוגדר לפי שיטת ניקוד למקומות ראשון, שני ושלישי.

מילה על חמישיית הגנה

חמישיית ההגנה של העונה (חמישייה ראשונה ושנייה) הוא תואר הוקרה בדומה לנבחרת ה-ALL-NBA, אך בשונה מנבחרת השנה של העונה והשחקן המצטיין, התואר נבחר על ידי מאמנים מרחבי הליגה כשחל איסור על מאמן להצביע לשחקן מקבוצתו שלו. בחירת החמישייה מורכבת יותר מסך ההצבעות מאשר התייחסות לעמדה על המגרש בה הם משחקים.

ובחזרה לסיפורנו…

כבר היו שחקנים הגנתיים גדולים שלא זכו בפרס אך שלא כמו טים דנקן (הכי הרבה כניסות לחמישיית ההגנה של העונה) וסקוטי פיפן (שיאן החטיפות בפלייאוף), לברון מעולם לא שיחק עם כוכב הגנתי כמו קוואי לנארד ודיוויד רובינסון לדנקן או מייקל ג'ורדן ודניס רודמן לסקוטי, ולא כמו ברוס בואן או טוני אלן שהציגו הגנה עילאית אך היו role players בקבוצתם ולא במרכז הבמה. במהלך שנותיו במיאמי ובקליבלנד, הפך לברון את ה-chase down block לסימן ההיכר שלו והתעלל ביריביו בשני צידי המגרש.

בעונת 2012-13, נחשב לברון, שזכה ב-MVP & FMVP באותה עונה, בעיני רבים הפייבוריט לזכות בתואר אך סיים שני למארק גאסול בהצבעות אנשי התקשורת. גאסול באותה שנה לא הצליח להיכנס לחמישיית ההגנה הראשונה והסתפק בשנייה (המקרה הרביעי בהיסטוריה), מקרה אשר מטיל ספק בשיטת הבחירות שכן כיצד השחקן ההגנתי הטוב ביותר בליגה לא נכלל בחמישייה ההגנתית הטובה ביותר?

בסופו של יום, איבוד התואר לא ידיר משינה מעיניו של קינג ג'יימס, מעשיו על המגרש ומחוצה לו יגרמו לו להוות מודל לחיקוי לשחקנים צעירים והתארים והשיאים איתם ירד מכס המלכות בסיום הקריירה הם כאלה שלא יכל אפילו לחלום עליהם כשהתחיל לשחק בתור נער צעיר, ועדיין לנו מותר לשקוע בתהיות על איך הייתה נראית השיחה סביבו אם היה זוכה ומי יודע, אולי זה לא מאוחר מדי בשבילו.